ה. לֵיוִיק הוא שם העט של לֵייוויק הַאלפֶּרן משורר יידיש, מחזאי וסופר.

לייוויק נולד בעיירה ליד מינסק, בלארוס, בשנת 1888. התחנך כילד במסגרת תורנית אדוקה, אך בהגיעו לישיבה כבר קרא ספרים חילוניים ומשכיליים. הוא גורש מהישיבה והצטרף לתנועת ה"בונד".

בשנת 1904 פרסם את שיריו הראשונים ביידיש בעיתוני התנועה. בשנת 1906 נכלא על ידי המשטרה הצארית וישב במאסר כארבע שנים. הוא הובל לסיביר, שם נידון  למאסר עולםעל פעילותו המהפכנית.

בשנת 1913 הצליח לייוויק להימלט ממחנה המעצר בסיביר. הוא נמלט מרוסיה והצליח להגיע לניו יורק. בשנותיו הראשונות כמהגר עבד בכל מיני מלאכות, ובעיקר מצא פרנסתו במלאכת הצבעות. בה בעת החלו שיריו להתפרסם בבמות היידיש הגדולות של אמריקה, ובעיקר ב"צוקונפט". שיריו המרגשים מאותה תקופה הם שירי סיביר שלו, שירי המאסר והבריחה. אחדים מהם תורגמו לעברית, וכוחם נשמר בהם גם היום.

בשנת 1919 נתפרסם קובץ השירים הראשון שלו, ומחזותיו המפורסמים: "הגולם"ו"סחבות". כתיבתו באותה עת הייתה שזורה באמונה חזקה בגאולת העם היהודי המיסטית, ובגאולת האדם העובד בדרך הארגון החברתי והמהפכני.
בשנת 1925 ערך ה. לייוויק מסע הרצאות גדול בתפוצה היהודית, הוא הופיע בפני קהלים גדולים בקריאת שירים, וכתב רשמי מסע שהתפרסמו בעיתוני היידיש באמריקה. בין השאר ביקר שוב ברוסיה, הפעם כמהפכן מכובד ולא כאסיר נמלט. השלטון הקומוניסטי עשה הרבה כדי לקרבו אל המשטר, וכדי שיפרסם טובות על הנעשה אצל יהודי ברית המועצות. אבל יחסם הקשוח של קברניטי מוסקבה לשאלת הציונות ויישוב ארץ ישראל גרמו לו שיפרוש מארגוני הקומוניסטים. הוא חדל אז גם לכתוב בעיתונים המקורבים אליהם.

שלושת מחזותיו, "הגולם", "כבלים", ו"חלום הגולם", נחשבים עד היום כפסגת יצירתו הדרמטית. צירוף חיוני וכובש לב של אמונה מיסטית בנצח קיומו של עם ישראל, ואמונה לוהטת בתיקון האדם והמשטר.. לייוויק פרסם למעלה משישים כרכים ביידיש: מחזות וסיפורים, שירים ופואמות, רשמי מסע ומסות. יצירותיו תורגמו גם לעברית, ומחזותיו הוצגו בתיאטרון העברי. 

על שמו של ה. לייויק קרוי "בית ליויק", מרכז לתרבות יידיש בתל אביב, נוסד על ידי עיתונאים וסופרי יידיש. ליד בית לייוויק פועלת הוצאת ספרי יידיש, הוצאת ליויק.אתר בית לייויק קרא כאן

מחזות

אַבֶּלַר והלוּאיז, פואמה דרמטית בשלוש תמונות, תרגם מיידיש והוסיף אחרית דבר ק"א ברתיני, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990.
הגולם, תרגום מ. כספי, תל אביב, שנות השישים.
גזר, דראמה תנכי"ת מתקופת יוצאי מצרים, בשלוש מערכות, תרגם אהרון אשמן, תל אביב, 1940.
מהר"ם מרוטנברג : פואמה דרמטית בשבע תמונות, תרגום - מ’ סילון-זילברמן, תל אביב, 1968
חזיוני גאולה: טרילוגיה, תרגמו מיידיש א"ז בן ישי ואברהם שלונסקי; בלוויית הקדמת המחבר ומבוא של דב סדן, מוסד ביאליק, ירושלים, 1957 כולל: הגולם , חלום הגולם, כבלי משיח.

הפקות

כבלים, הבימה, תרגום: צבי וויסלאבסקי, בימוי: ברוך צ'מרינסקי, תפאורה: מנחם שמי, תלבושות: שנדר, מוזיקה: פורדהאוס בן ציסי, הבכורה :16 בדצמבר 1931
הגולם, הבימה מוסקבה, בימוי: בוריס וורושילוב, תפאורה: ניבינסקי, מוזיקה: משה מילנר, הבכורה נתקיימה ב-15 במרץ 1925.
חלום הגולם הבימה, תל אביב, תרגם אברהם שלונסקי, בימוי ליאופולד לינדברג, תפאורה יעקב שטיינהארדט, מוזיקה שלמה רוזובסקי, הבכורה נתקיימה בשנת 1935.
מי האיש, תרגם מנחם זלמן וולפובסקי, במאי ברוך צ'מרינסקי, הוצג בהבימה, אוגוסט 1939.
שאפ תרגום שלונסקי תאטרון אהל 1932

קישורים

על מחזור המחזות חזיוני גאולה קרא כאן
שירים וכרזות של ה. לייוויק בבית הזמר העברי –הספרייה הלאומית קרא כאן
על תהומות הולך ושר שירי ה. לייויק בתרגום לעברית  ק"א ברתיני1977 קרא כאן
לייוויק מתאר את חג פסח בסיביר קרא כאן
הצגת הגולם בהבימה 1925 קרא כאן
הצגת חלום הגולם בהבימה 1935 קרא כאן
הצגת כבלים בהבימה 1931 קרא כאן
הצגת מי האיש  בהבימה 1939 קרא כאן
ה. לייוויק על במת תאטרון האהל קרא כאן
שאפ מאת לייוויק בתאטרון אהל 1932 קרא כאן

תמיכה, חסות ,שיתוף פעולה