יצחק קצנלסון (1885-1944)

יצחק יחיאל קצנלסון נולד בקארֶליץ, פלך מינסק ברוסיה הלבנה בשנת 1886, ונרצח בידי הנאצים באושוויץ בסוף אפריל או בראשית מאי 1944. בשנים 1896 – 1939 הוא התגורר בלודז'. מראשית יצירתו היה סופר דו-לשוני: הוא כתב שירים, פרוזה ומחזות בעברית וביידיש. במיוחד יש לציין את הקומדיות ביידיש שכתב לפני מלחמת העולם הראשונה ותרגמן בעצמו לעברית. בין היתר: בחורים (קאָמעדיע), איין אקט, ווארשא, פערלאגס-ביורא, תרס''ט-1908; דעקאַדענטן (קאמעדיע), איין אקט, ווארשא, פערלאגס-ביורא, תרס''ט-1908; קאריקאטורן (דראמע אין דריי אקטען), ווארשא, "הצפירה", תר''ע-1909; המעגל (קומדיה בשלוש מערכות), ורשה, ספרות, תרע''א-1911 (תורגם מן הטקסט ביידיש שנכתב בשנת 1910 בשם "די מאָדערנע"). בקומדיות האלה, שאחדות מהן הוצגו בלודז' לפני מלחמת העולם הראשונה בהצלחה רבה – חשף קצנלסון את דמותה של הבורגנות היהודית בעיר. 

בשנת 1912 ייסד קצנלסון בלודז' את תאטרון 'הבימה העברית', יצא עמו לסיורים בערי פולין וליטא וקצר הצלחה רבה , לפני מלחמת העולם הראשונה גם קיבל על עצמו להקים רשת חינוך עברי בלודז', מגן ילדים על לבית ספר תיכון ועמד בראשה עד שנת 1939.

היסוד המעמיד ביצירתו של קצנלסון עד למלחמת העולם השנייה, והדחף העיקרי לפעילותו התרבותית והספרותית הוא תחושת ההוויה הפגומה בחיי היחיד והכלל בגלות. תחושה זאת מבוטאת ביצירתו בסמלים קודרים, כגון מוות, שעמום ואֵלֶם. החלק המתרונן והעליז ביצירתו אינו אלא חיפוש אחר שיורי חיות בתוך הוויה פגומה זאת, שאת תיקונה ראה קצנלסון בתחיית הלשון העברית והחיים היהודיים בארץ ישראל, ובחלוצים – שעמם יצר קשר הדוק – ראה פתרון יחיד לקיום היהודי בגולה. את הפרובלמטיקה של האנטישמיות בפולין אל מול האין-אוניםשבקיום היהודי, העלה במחזהו "תרשיש", שתורגם לעברית מהמקור ביידיש ונדפס במקלט (ניו יורק), כרך ה', תרפ''א.

גם מחזות עבריים כתב קצנלסון עד לפני מלחמת העולם הראשונה ועד לפרוץ מלחמת העולם השנייה. לרוב היו אלה מחזות מקראיים, בין היתר נזכיר כאן, בסדר כרונולוגי, את המחזות הבאים: "שאול המלך" (פרגמנטים) – תרע''א – תרע''ב; ''הנביא'' תר''ע תמוז – תרע''ב אב, ונדפס בתרפ''ב; ו''אמנון'' –תרצ''ח [תרצ''ט] .

למן יומו הראשון בגטו תרם יצחק קצנלסון לעיתונות המחתרת ונטל חלק בפעילות חינוכית ותרבותית. הוא הורה בבתי ספר תיכוניים ובסמינרים מחתרתיים שניהלה תנועת "דרור". הוא ייסד וניהל להקה דרמטית ביידיש וחוג תאטרון עברי, היה יועץ למורי בית ספר עממי, מעורב בתכנית התרבותית של בתי היתומים, ועוד. 

לתקופה ראשונה זאת של חיי היהודים בגטו, עד בערך פסח 1942, שייכת יצירתו הדרמטית בגטו וארשה; רוב המחזות נכתבו מתוך מגמה של חיזוק הרוח ולצורך העשרת הפעילות התרבותית של תושבי הגטו. אופי יצירתו השתנה מאוד, כשנתגלתה לו האמת האיומה שכוונת הנאצים היא לחסל כליל את העם היהודי. בפברואר-מרס 1942 הייתה הרוח בכתביו פסימית בצורה בולטת, משהגיעו ידיעות על אודות רצח ההמונים במחנה חֶלְמְנוֹ. אחרי כן נגעו כתביו בהתמודדות עם המוות המצפה, לפי תחושתו, לכל יהודי פולין. בשנתיים שאחרי כן היה קצנלסון לַמקונן של העם היהודי שהובל למוות ואף התובע בשמו, בצאתו להאשים את התרבות המערבית-נוצרית ובקוראו להעניש את הגרמנים כאומה על פשעיהם.

יצחק קצנלסון הגיע לווארשה הכבושה במחצית השנייה של נובמבר 1939 מעיר מושבו לודז', הכבושה אף היא על ידי הנאצים. הוא נמלט לווארשה לאחר שנרדף על ידי הגסטאפו כאחד מבני האינטליגנציה בלודז', שהנאצים החליטו לחסל (על פי רשימות מוכנות מראש) מיד עם כניסתם לעיר. לאחר המרד הגדול שהחל ב-19 באפריל 1943 הסתתר קצנלסון תקופת מה בצד הארי של וארשה. הוא הגיע מווארשה לוויטל יחד עם בנו, צבי, כנתין חוץ של ארץ דרום אמריקנית, לאחר שקיבל במחצית השנייה של חודש מאי 1943 תעודת אזרח של הונדוראס.

מטעמים שונים שהזמן גרמם, פורסמה יצירתו של יצחק קצנלסון בין שנות הארבעים והשבעים של המאה העשרים בצורה מקוטעת, ללא סדר כרונולוגי, תוך השמטת קטעים שלמים, שורות ומילים בודדות. 

לפנינו כולל רשימה כרונולוגית של כל יצירות יצחק קצנלסוןבווארשה הכבושה ובגטו: מערכונים על נושאים מקראיים, מונולוג דרמטי, מחזות על חיי ילדים בגטו, מחזות לילדים, עיבוד דרמטי של טקסט בפרוזה, טקסטים מיוחדים לערבי תנ''ך שכללו דקלום ואף סצנות דרמטיות, תרגומים מן התנ"ך שבחלקם שולבו במחזות ובהופעות של ערבי תנ"ך. 

  

1. אויף וועגן פֿון אַמאָל [מחצית ראשונה של 1940]
2. פֿאָלקס מאָטיוו פֿון יאָר 1940נדפס תמוז ת"ש
3. תרגום ''על השחיטה'' נדפס תמוז ת"ש
4. צו ביאַליקס יאָרצײַט (מאמר) נדפס תמוז ת"ש
5. יזכּור (חלק א) [אלול ת''ש]
6. קאַרמעליצקאַנדפס תשרי תש''א
7. צום 105-טן געבורטסטאָג פֿון ממו''ס (מאמר) נדפס תשרי תש''א
8. עפֿענונג צו אַ תּנ''ך-אָוונט26 בנובמבר 1940
9. פֿיניס [26 בנובמבר 1940]
10. תרגומי תנ''ך ליידיש [תש''א-1940/41]
11. יעקבֿ און עשׂו (תמונה דרמטית) [תש''א-1940/41]
12. צווישן ליכט און מענטשן (הצגה במערכה אחת) [תש''א-1940/41]
13. קינדער אין גאַס [חורף תש''א]
14. ווען דער טײַוול איז גערעכטנדפס טבת / שבט תש''א
15. על נהרות בבֿל (מחזה) [שבט / אדר תש''א]
16. אַרום ירושלים(מחזה) [שבט / אדר תש''א]
17. שלח-מנות (הצגת פורים לילדים) [אדר תש''א]
18. שיר לפורים [אדר תש''א]
19. האַנדל (מונולוג דרמטי בחרוזים) [מחצית ראשונה של 1941]
20. די כראָניק פֿון הערשעלעס טויט1 במאי 1941, נדפס אייר-סיון תש''א
21. ''יאַ מאַם לידלעך''נדפס אייר-סיון תש''א
22. דער באַל1 במאי 1941
23. לידער פֿון הונגער29/28 במאי 1941
24. איובֿ (מחזה) [22 ביוני] 1941
25. הקדשות בפתח המחזה ''איובֿ'' [תמוז תש''א]
26. יזכּור (חלק ב') [אלול תש''א]
27. מיך ציט אין גאַס (משחק תאטרון בחרוזים) [אלול תש''א-תשרי תש''ב]
28. רשימות ביידיש, יומן או כרוניקה4-3 בפברואר 1942
29. לידער פֿון קעלט10 בפברואר 1942
30. שפֿוך חמתך[פברואר-מרץ 1942]
31. דברים לפני מורים בגטוא' לפסח תש''ב
32. וויי דיר31 במאי [1942]
33. דאָס ליד וועגן שלמה זשעליכאָווסקי [אחרי 9 ביוני 1942]
34. דער ייִד האָט געלאַכט [סוף יוני-ראשית יולי 1942]
35. דאָס ליד וועגן ראַדזינער10 ביולי 1942
36. 14/8-42 דער טאָג פֿון מײַן גרויסן אומגליק9-8 באוקטובר 1942
37. דאָס ליד וועגן ראַדזינער1942.XI.15– 1943 .I.6-7
38. לאבאן ויצחק [ינואר 1943]
39. [על קרבות ינואר] [ינואר או פברואר 1943]

יצירות בלי תאריך כלשהו (גם לא משוער)

1. משפּחה-לידער
2. עיבוד של ''שלוש מתנות'' לפּרץ
3. הוי בני השממון (שיר)
4. [שיר על אבדן אשתו ובניו]
5. דער פּאַראַד אין קיזעליטש
6. מאָמענטן

מתוך: יצחק קאַצענעלסאָן, ייִדישע געטאָ-כּתבֿים (1940 – 1943), תל אביב, בית לוחמי הגיטאות והוצאת הקיבוץ המאוחד, 1984.