יצחק נבון היה איש ספר, אוהב תיאטרון, קידם את שימור שפת הלאדינו ותרבותה באמצעות יזום החוק בכנסת והקמת הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו לצד הרשות הלאומית לתרבות היידיש ביוזמתו של שמואל עצמון- וירצר כשתי שפותת אחיות של התרבות היהודית ובכך תרם לגילוי ,פריחה והפצה מחודשת של שפת הלאדינו בארץ ובעולם.

יצחק נבון כתב את המחזה הידוע בוסתן ספרדי. קולאז' תיאטרלי-מוזיקלי, המספר את סיפורה של השכונה הספרדיתאהל משה בירושלים של שנות ה-30 של המאה ה-20. החיים התוססים של דיירי השכונה רוויים בשירת קודש וחול, בסיפורים משעשעים ובהומור בשפת הלאדינו. שירי המחזה לקוחים מתוך "ספר הרומנסות" ו"האנתולוגיה לחזנות ספרדית" של יצחק לוי. את השירים תרגם לעברית משה גיורא.

ההצגה בוסתן ספרדי הועלתה לראשונה בתיאטרון בימות בניהולו של יעקב אגמון בשנת 1969 יוצרים: במאי - יוסף מילוא, מפיק - יעקב אגמון, תפאורה - שלמה ויתקין, עיבוד וניהול מוזיקלי - יצחק גרציאני, שירים ופזמונים בעקבות הלאדינו - משהה גיורא.

לדברי נבון, גרעיני הרעיון לכתיבת המחזה הגיע ממופע שירי קודש וחול ספרדיים בשם רומנסרו ספרדי שיצרו יהורם ובני גאון ויוסי בנאי בשנת 1969. יהורם, שביים את המופע הזה, פנה לנבון בבקשה שיכתוב לו טקסטים וקטעי קישור לשירים שליקטט יצחק לוי.

בעקבות המופע "רומנסרו ספרדי", ביקש יעקב אגמון (שהעלה באותה תקופה בתיאטרון בימות את ההצגה "איש חסיד היה") מיצחק נבון שיכתוב מחזה הנוגע בתרבות יהדות ספרד, ואף העמיד לרשותו את דירתו בכפר האמנים עין הוד כדי שנבון יוכל לעסוק ברוגע בכתיבת המחזה. על כך סיפר נבון: "לא הלך לי קל עם כתיבת המחזה. מניין שאדע איך עושים את זה? לכל היותר, כשהייתי מורה בבית-ספר, העליתי הצגות עם התלמידים. זה לא היה מחזה. אז מניין תבוא הישועה? במהלך שיחה עם נתן אלתרמן סיפרתי לו שאני עוסק בכתיבת מחזה וביקשתי ממנו עצה של מומחה איך יודעים בסופו של דבר שמחזה הוא טוב. 'קראתי כמה סיפורים שכתבת והם טובים', אמר לי אלתרמן... לפי הסיפורים שלך שקראתי, אין סיבה שמה שתכתוב כמחזה, לא יהיה טוב'. זו הייתה כביכול אמירה פשוטה, אבל היא הייתה קולעת ונסכה בי אומץ".

בינואר 1998 הועלה בוסתן ספרדי בהפקה מחודשת בתיאטרון הלאומי הבימה בבימויו של צדי צרפתי ,תפאורה :ארז יניב, תלבושות: אנה כרושצ'ובה ,עיבודים וניהול מוסיקלי: יהודית רביץ וממשיכה להיות מוצגת על בימת התיאטרון הלאומי למעלה מ-2500 פעמים עד עצם היום הזה. (ההצגה המוצגת ביותר בתיאטרון הישראלי ! ).