"בוכוריטה",המחזאית הראשונה שכתבה בלאדינו

כסופרת, ובעיקר כמחזאית, היא האשה הבולטת ביותר בחברה היהודית של בוסניה שלפני מלחמת העולם השנייה. במחזותיה, המבוססים על הווי החיים של החברה המסורתית, היא מנסה לקרב את הדור הצעיר אשר הלאדינו (בניב המיוחד של יהודי בוסניה) כבר איננה לשונו העיקרית (לכל היותר לשון ההורים, הסבים והסבתות), ללשון, למסורת, לחברה היהודית וערכיה. במאמרה על האשה היהודיה הספרדיה בבוסניה, היא איננה נוקטת עמדה חד משמעית. בהיותה מודעת לשנויים העצומים שחלו בחברה ובמעמד האשה בה, היא אינה בטוחה שהאשה המשוחררת בת התקופה המודרנית, חיה חיים מלאים ומאושרים יותר מבנות הדורות שקדמו לה.