על המחזה

"בעיקר מושכים את ליבי ותופסים את כולי הדיאלוגים- המקומות שבהם בני אדם מדברים, כל קו כזה נקרא בעיני כמין סדק שניתן להציץ דרכו אל נשמתו של האדם..." כתב י.ל. פרץ בזיכרונותיו.

"חורבן בית הצדיק" המחזה הגדול היחיד שכתב בעברית הוא תחנה חשובה בדרכו כמחזאי, (בתרגומו ליידיש נקרא "שלשלת הזהב") ולצדו המחזות "בפלוש על השלשלת" ו"בלילה בשוק הישן" הם שלושת המחזות הנחשבים בעיני חוקרים והיסטוריונים כפאר יצירתו הדרמתית.

חוקר הספרות ח. שמרוק סבור כי מחזותיו של פרץ תובעים מהקורא דמיון ויזואלי כה רב שרק פירוש וגילום בימתי נאות יש בו כדי לגשר על פני הפער שבין הטקסט לבין החיזיון הדרמתי בשלמותו- כלומר עוצמת המחזות גלומה בהפקה בימתית מרשימה ואיכותית.

בלילה בשוק הישן (הנוסח הראשון1907 הפרסום האחרון בעברית בתרגום ש.מלצר 1922 ), מחזה אקספרסיוניסטי קסום של י. ל.פרץ הינו הראשון באשכול של מחזות אוירה של המאה העשרים המשרטטים מירקם של תושבי עיר/קהילה/עיירה מציאותית או דמיונית: ארתור ארונימוס ואבותיו של אלזה לסקר שילר 1932, העיירה שלנו של תורנטון וילדר האמריקאי 1938ומילקווד של דילן תומס הוולשי 1953 .

"במערכה הראשונה מצטיירת גלריה רבגונית של טיפוסים בככר השוק לעת ערב, האמורים לייצג את פניה המורכבות של החברה היהודית בתחילת המאה העשרים, בהמשך מופיעות דמויות מעולם התוהו המפנות מקומן במערכה השלישית והרביעית למתים, אשר פותחים במחול סוחף ומתמידים בו עד עלות השחר" משרטט פרופ' אברהם נוברשטרן את השתשלות עלילת המחזה בספרו קסם הדמדומים הוצאת מגנס.

זירת המחזה הינה ככר העיר המתקיימת על במת התיאטרון. את עלילת המחזה מובילים בפרולוג המנהל (מנהל התיאטרון ?),הבמאי ,הקריין והמשורר (מחבר המחזה) בהמשך מופיע היהודי הנודד ובמערכה הראשונה מצטרף הבדחן כולן דמויות תיאטרליות שאינן שייכות לעולם האמתי של העיר זמושץ' . פרץ מעלה ומוריד דמויות כבובנאי בתיאטרון מריונטות או קוסם בקרקס המביא ומוציא אל הזירה את הלוליינים ובעלי החיים באופן בלתי צפוי להנאת קהל הצופים.

מישהו (אל נערת הלילה ):

הוֹ,בּוֹאִי, הַי בִּזְרוֹעוֹתַי מְחֻבֶּקֶת /עֵינֶיךָ אֶל תּוֹךְ אֹפֶל הַלַּיִל מִבָּרֶקֶת...

קָדוֹשׁ הוּא הֵרִיחַ הָעוֹלֶה מִגּוּפְךָ! / יוֹנִים צְחוֹרוֹת רוֹחֲפוֹת עַל רֹאשְׁךָ...

שִׂפְתוֹתֶיךָ לַנְּשִׁיקָה! לָמָּה אֵין אַתְּ מְנַשֶּׁקֶת ?

...

נערת הלילה (בהתבוננה בסיאוב ):

יָבֵשׁ כְּעַכָּבִישׁ... וְקוֹל כְּמוֹ צְרָצַר.../מִי אַתָּה, הָאִישׁ? מִי אַתָּה, הַזָּר ?

מישהו:

הַסִּי,הַס! /אֵינִי יוֹדֵעַ מִי אֲנִי,/אֲנִי יוֹדֵעַ רַק מַהוּ רְצוֹנִי /הֵעֵז...

בסוף המחזה מכריז הבמאי: הַמָּסָךְ יוֹרֵד!...והבדחן לוחש מאחורי הקלעים : קוּמוּ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא !...קוּמוּ...(בית החרושת מתחיל צופר ומחריש הכל).

בנוסח האחרון של המחזה מופיע נודד עייף .לאחר מונולוג ארוך הוא נרדם על הבמה . נושאים אותו החוצה והמשורר מצהיר בסופו של הפרולוג: "ראיתי את אחד מחלומותיו, ואותו נציג פה !" כל המתרחש במחזה הוא חלומו של נודד זה.

קהל הצופים עוזב את אולם התיאטרון וחוזר אל המציאות האפורה של חיי היום יום...

הפקות

בלילה בשוק הישן התיאטרון היהודי הממלכתי במוסקבה בימוי אלכסנדר גראנובסקי 1925

בלילה בשוק הישן להקת ווילנא בורשה בימוי דוד הרמן 1928

בלילה בשוק הישן הסטודיו למשחק ניסן נתיב 1986 בימוי מיקי גורביץ'

בלילה בשוק הישן עיבוד ותרגום לאנגלית 2007 מוסיקה פרנק לונדון ניו יורק.

נשפי פרץ תיאטרון האהל גימנסיה הרצליה 1926,בימוי משה הלוי. תפאורה אריה אלחנני.מוסיקה יואל אנגל.

בונצ'ה שוויג עיבוד ותרגום סיפורו של פרץ על ידי אברהם שלונסקי 1940 תיאטרון הבובות של פאול לוי. 

קישור לקהילה היהודית בזמושיץ' , פולין

שיר הג'יבריש של צ'רלי צ'פלין בסגנון סלפסטיק מתוך זמנים מודרניים 1936 (3:29)

התמונה

ציור תפאורה בלילה בשוק הישן מאת השחקן ובימאי הבימה ישראל בקר (1917-2003)