"ההסלסטינה" (La Celestina), או "הטרגיקומדיה של קליסטו ומליבאה", אלו הם שמותיו של אחד מהמחזות החשובים והמשפיעים ביותר של התאטרון הספרדי. יצירה ענפה ועשירה זו, שחיבורה בסביבות המאה ה-15 מיוחס לפרננדו דה רוחס( 1465/73 -1541), נצר למשפחה של יהודים מומרים, מהווה כור היתוך נדיר באיכותו של מיטב המסורות הקלאסיות, היהודיות והנוצריות, כמו גם צלילה נועזת לחייהם של הנקלים והנדכאים, אנשי המעמד הנמוך ביותר ששורדים תוך תחבולות רבות את החיים בספרד הקתולית. במרכז היצירה עומדת סלסטינה, ספק סרסורית מלומדה, ספק מכשפה וידעונית, אשר משתמשת בשלל כישוריה כדי להכנס לבתים שאינם שלה, לפתות במתק כישוף ושפתיים את מליבאה בת האצולה ולאפשר את היחסים האסורים בינה לבין קליסטו המאוהב בה עד כלות. סופם של כל המעורבים בדבר הינו טראגי ומר, אך היצירה עצמה לא זכתה לגורל דומה, שכן גם אם היא נאסרה לקריאה והוחרמה ע"י האינקוויזיציה, כיום היא מפורסמת, נקראת בכל העולם וזכאית לעמוד בשורה אחת עם יצירות המופת של הספרות הספרדית. 

המחזה הודפס לראשונה בשנת 1499 ועומד בשורה אחת עם יצירות מופת כמו דון קיחוטה של סרוונטס, מחזותיו של קלדרון ולופו דה ווגה.

המחזה תורגם לראשונה בתחילת המאה ה-16 על ידי המשורר יוסף בן-שמואל צרפתי (רק שיר הפתיחה מתרגום זה שרד),תרגום-עיבוד של דן מירון על פי העיבוד הצרתי של מרסל אשאר הוצג בתיאטרון האהל 1961,תרגום ראשון מן המקור הספרדי הופיע בעברית לראשונה בישראל בשנת 1962 בתרגומו של יעקב ישראל פינק, בשילוב תרגום שירים של יעקב אורלנד, תרגום נוסף מאת עדה בן - נחום הופיע בשנת 1984 בהוצאת בית צבי,(עיבוד מקוצר מתרגום צרפתי) בשנת 1990 הופיע עיבוד של תרז מלאכי עבור הפקה בבימויה באוניברסיטת העברית בירושלים לרגל סמינריון על הסלסטינה. המחזה ,הספר יצא לאור בשנת 2017 בעריכת מוטי סנדק בתרגומו של אור חסון.

התרגום החדש של אור חסון ינגיש את היצירה לקהלים חדשים של חוקרים, סטודנטים, יוצרי תיאטרון ותקשורת ויחשוף פנינת תיאטרון זו מן הגלריה של מחזאות התיאטרון היהודי והאירופי, (יש סברה כי שימשה כהשראה לשייקספיר לכתיבת רומיאו ויוליה.)

במהדורה חדשה זו נשמור את השירים שתורגמו בזמנו על ידי יעקב אורלנד. ויתווספו מבוא, אחרית דבר וצילומים מרהיבים בצבע של הפקות המחזה בספרד ודרום אמריקה ובליווי אסופה מרשימה של הדפסים של פיקאסו בהשראת המחזה .

המתרגם אור חסון

יש כמה מהדורות מדעיות לטקסט זו שברשותי כרגע היא:

Rojas, Fernando, La Celestina (ed. Dorothy S. Severin), Madrid: Cátedra, 2007.

יש שתי מהדורות נוספות (אחת של האקדמיה המלכותית הספרדית והשנייה של הוצאת Castalia), בעיקר מפני שהן מבהירות סוגיות לשוניות סתומות בספרדית של רוחאס, פתגמים ושאר ביטויים שלא ברור כיצד לקרוא אותם--ויש בטקסט הזה לא מעט כאלה.

המהדורה העברית החדשה בתרגומי תהיה מוערת ותספק לקורא מספיק רקע כדי להיכנס לעולם של הסלסטינה. 

המהדורה שעל פיה אתרגם:

המהדורה של האקדמיה הספרדית מ-2011, שאת פרטיה ניתן למצוא כאן

לצד העורך הראשי מוטי סנדק תפעל ועדת היגוי מדעית הכוללת את פרופ' רות פיין, פרופ' יורם מלצר, מנחם ארגוב.

אני שמח וגאה להיות שותף לפרויקט יוקרתי זה.

אני מצרף שני קישורים של הטקסט:

הראשון מוביל ל-pdf פשוט להורדה של הטקסט כאן

השני הוא קישור למהדורה קלאסית של הטקסט מהספרייה הווירטואלית של מכון סרוונטס. מצריכה הורדה של כל מערכה בנפרד כאן

אור חסון קורות חיים כאן 

פבלו פיקאסו וסלסטינה

פבלו פיקאסו (1973-1881) נודע ביצירתיות מתפרצת וביכולתו להמציא את עצמו בכל פעם מחדש, ואולי משום כך הוא הסוחף והמשפיע מכל אמני אירופה במאה ה־20. פיקאסו הכיר לעומק מסורות אמנות קודמות ושאב השראה מאמנים בני־זמנו, אך במהותה היתה יצירתו מקורית ותמיד חדשנית. יחסיו המורכבים עם הנשים הרבות בחייו – כמוזה וכמודל – היו לנושא מוביל בעבודתו, בישרו על שינויים סגנוניים והציתו את דמיונו. את עבודותיו נהג לתארך בדקדקנות, והתאריכים המדויקים שהוסיף סיפקו יומן יצירה אינטימי החושף מודעות היסטורית כמו גם חשיבות עצמית; לנו קפדנותו זו מאפשרת לעקוב אחר השינויים והתהפוכות ביצירתו.

"אני מבלה שעות על שעות ברישום, צופה ביצורים שלי ומהרהר בדברים המטורפים שהם זוממים; בעצם, זו דרכי לכתוב סיפורים "

בגיל 86, חדור פרץ יצירה, פצח פיקאסו בסדרת הדפסים זו, ואחרי שבעה חודשי עבודה הוא השלימה באוקטובר 1968 בסך הכול 347 לוחות. במערך המגוון של הנושאים בולטים הדפסים שנועדו לאייר מהדורה חדשה של "הסלסטינה", מחזה המיוחס למחזאי הספרדי הנודע פרננדו דה רוֹחאס ופורסם במקור ב–1499. הדפסים אלה כוללים דמויות של מוסקטרים, משרתים, פרוצות וסרסורית, מוטיבים השאובים מרוֹחָאס ומהמיתולוגיה האישית של פיקאסו. סצנות וולגריות, הפזורות לאורך הסדרה, חושפות את היחסים בין הצייר והמודל שלו ומציגות תשוקה כגורם ממריץ בכל יצירת אמנות באשר היא. בשנותיו האחרונות הלך פיקאסו צעד אחד קדימה והשמיט לגמרי את הבד; הוא תיאר את האמן מצייר ישירות על המודל שלו ואת פעולת הציור כביטוי לאהבת בשרים.

הסלסטינה מוצג בימים אלה בהצלחה גדולה בתיאטרון הקומדיה במדריד ספרד בעיבודו ובימוי של השחקן הספרדי הדגול חוזה לואי גומס , אשר גם מגלם את דמותה של סלסטינה , ההצגה זוכה לשבחי הביקורת.

הפקת הסלסטינה במדריד לאתר